חתך או פגיעה בעצבים – שיתוק

הגדרה

מערכת העצבים הפריפרית מוליכה פקודות מוטוריות ממערכת העצבים המרכזית ומעבירה אליה תחושות. העצבים הפריפריים המרכיבים אותה עלולים להיפגע מחתכים, חבלות, פציעות מתיחה, ואף משיתוקים מולדים. כאשר עצב המספק עצבוב מוטורי לשרירים נפגע אזי לא נוכל להניע את השרירים אותם הוא מספק. כמו כן כאשר עצב תחושתי נפגע אי האזור אותו הוא מעצבב מאבד את יכולת החישה שלו. כל חשד לפגיעה עצבית מחייב הערכה רפואית ומעקב.

גורמים

חתכים נקיים, חתכים מרוטשים, חבלות ישירות, שברים למיניהם, חבלות מתיחה ומעיכה וכן מצבים מולדים ומחלות כולם עלולים להשפיע על מערכת העצבים הפריפרית. אופי הפציעה משפיע גם על אופי הפגיעה בעצב הפריפרי. חתך מסכין יוביל לחתך נקי של העצב, בעוד חתך מרוטש עלול להוביל לחסר של מקטע עצב ולשוליים מרוטשים המחייבים הטריה טרם תיקון העצב. תאונות המאופיינות באנרגיה גבוהה עלולות להסתיים בחבלת מתיחה לפלקסוס הברכיאלי בעוד חבלות ישירות ללא חדירה של העור עלולות להביא לנוירופרקסיה שהנה חבלת מעיכה לעצב, ללא פגיעה ברציפותו.

גורמי סיכון

כולנו חשופים לתאונות מדי יום. חפצים חדים, כלי עבודה, שברי זכוכית, תאונות דרכים ומגוון גורמים נוספים מהווים גורמי סיכון.

תסמינים

ירידה בתחושה יכולה להעיד על פגיעה ברציפות העצב, וכן חוסר יכולת להפעיל שריר מסוים או לבצע תנועה מסוימת עלולים להצביע על פגיעה עצבית. כל חבלה ובייחוד חתך עם חסר תחושתי צריכים להוביל לחשד קליני לפגיעה עצבית.

מתי לפנות לרופא

כל חבלה המסתיימת ב"תחושה שונה" באזור החבלה או באזור המרוחק ממנה, או בפגיעה ביכולת התנועה של היד ראוי שתיבדק ע"י מומחה לכירורגיה של היד. בכל חשד קל מוטב לבדוק ולאשש שאין פגיעה עצבית. כאשר מאותר עצב חתוך במרבית המקרים קיימת הורייה לבצע תפירה של קצות העצב החתוך. ככלל, מוטב לבצע את התפירה במהלך שלושת השבועות ממועד היארעות הפגיעה.

סיבוכים

במידה ומתקבלת החלטה שלא לתפור עצב חתוך אזי התחושה המקומית לא תשוב והשריר לא ישוב לפעול. למרות תפירת קצות העצב החתוך התחושה המקומית כמו גם פעילות השריר לא מובטחת שתשוב להיות כשהיתה בטרם הפגיעה. אפשר לצפות לחזרה של כ 80% מהתפקוד. במקרים בהם העצב אינו נתפר ולעתים גם במקרים בהם העצב נתפר מופיע סיבוך הבא לידי ביטוי בהיווצרות באזור החתך רקמה צלקתית הנקראת נוירומה, שהינה אזור רגיש ביותר וכאוב למגע.

בדיקות ואבחנה

לבדיקה הגופנית חשיבות מכרעת. ביצוע בדיקה זאת על-ידי כירורג כף יד יגדיל את הסיכוי לאיתור הפגיעה העצבית ותכנון טיפול נאות בלוח זמנים ראוי. כאשר לפגיעה העצבית נלווה שבר יש צורך לאבחן ולטפל בשבר לפני תיקון הפגיעה העצבית.

טיפולים ותרופות

כאשר מתקבלת החלטה על התערבות כירורגית מבוצעת התערבות זאת בלוח זמנים ראוי. הניתוח יעשה תוך שימוש במיקרוסקופ ניתוחי או משקפיים מגדילות על מנת להבטיח קירוב ותפירה של שני קצות העצב הפגוע. התפירה נעשית באמצעות חוט דק כעובי שערה ופחות מכך. האיבר מקובע לפרק זמן לפי החלטת הכירורג המנתח. לאחר הסרת הקיבוע, מתחיל הליך של שיקום כף היד אשר מטרתו השגת טווח תנועה וגרייה תחושתית. במקרים בהם קיים רווח גדול בין קצות העצבים שלא ניתן לגישור ותפירה ראשונית קיימת הורייה לגשר על רווח זה (בתנאי שהרווח אינו עולה על 2-3 ס"מ) ע"י השתלת עצב שנלקח מאזור אחר של הגוף בו אין חשיבות רבה להיעדרו של העצב הנתרם.
תמיכה תרופתית לתהליך צמיחת העצב יכולה להיות תוספת של ויטמין B12 במקרים של חסר.

מניעה

הימנעות מחבלות וחתכים, שימוש מושכל בחפצים חדים.