תהליכים זיהומיים בכף היד

זיהומים בידיים שכיחים מאחר והידיים הם אברים חשופים לסביבה נעשה בהם שימוש מתמיד לצורך מגע תפיסה ואחיזה ונוטים להיפצע.
זיהומים עלולים להותיר בעיות חמורות בכף היד גם לאחר טיפול ונסיגה מלאה של הזיהום, לרבות נוקשות, אובדן כוח ירידה בכשר תפקודי, ואף אובדן רקמות כגון עור, עצבים ועצמות. לזיהוי וטיפול מוקדמים של זיהומים יש על כן חשיבות רבה. חלק גדול מהזיהומים מתפתחים לאחר חבלה קלה הנראית בלתי חשובה בעת התרחשותה. חדירת גוף זר יכולה לעורר זיהום גם בשלבים מאוחרים.
המחוללים הנפוצים הם חיידקי סטפילוקוקוס וסטרפטוקוקוס, אולם כל מחולל חיידקי עלול לגרום לזיהום. אנשים הלוקים במחלות כרוניות מסוג סוכרת, חולים המטופלים בתרופות לדיכוי המערכת החיסונית או טיפול כרוני בעזרת סטרואידים נוטים יותר לפתח זיהומים. אבחון מוקדם המבוסס על הסיפור הקליני, הבדיקה הקלינית, בדיקות המעבדה ולעתים שימוש בבדיקות דימות, מאפשר לרוב טיפול שמרני מוצלח הכולל אנטיביוטיקה, טיפול מקומי, והרמת הגף.

איחור בזיהוי או איבחן לקוי עלול להצריך טיפול יותר מורכב כולל טיפול אנטיביוטי רחב טווח, ובחלק מהמקרים גם התערבות ניתוחית ( ניקוז, והטריה של רקמות נמקיות ומזוהמות). בעת ניקוז כירורגי יש חשיבות מכרעת לשליחת דגימות לבדיקות מיקרוביולוגיות, זאת על מנת לאפשר זיהוי מדויק של המחולל ובחירת הטיפול המתאים ביותר ע"פ רגישותו לתרופות השונות. לעתים מבודדים בבדיקות אלה מזהמים העמידים לטווח רחב של טיפולים אנטי-מיקרוביאלים, דבר המקשה על בחירת הטיפול המתאים.

צלוליטיס cellulitis

זיהום של הרקמה התת עורית הנגרם בד"כ ע"י חיידקים מסוג סטפילוקוקוס וסטרפטוקוקוס. מתבטא בכאב, חום, אודם נפיחות והגבלה תפקודית. לעתים ניתן לראות פסים אדומים לאורך האמה (lymphangitis) והגדלה של בלוטות הלימפה בבית השחי. הטיפול כולל מתן אנטיביוטיקה והרמת היד.

פארוניכיה Paronychia

פארוניכיה הנו תהליך זיהומי המערב את קפל העור הגובל בלוחית הציפורן.
פארוניכיה חריפה נגרמת על חיידקים ומתבטאת באודם, תפיחות, וכאבים מקומיים, אליהם מתלווה בשלב יותר מאוחר הצטברות מקומית של מוגלה. זיהום זה מטופל בשלביו הראשונים באנטיביוטיקה ובטיפול מקומי, איחור בטיפול עלול להצריך הערבות כירורגית הכוללת לרוב פתיחה וניקוז של המוגלה, ובהמשך טיפול מקומי.
פארוניכיה כרונית נגרמת לרוב ע"י פטריות ומתבטאת בתפיחות, אודם ורגישות קלים יותר, וההפרשה המוגלתית הינה ממצא פחות אופייני, ומופיעה בד"כ אצל אנשים אשר ידיהם נמצאים בתנאי לחות תדירים כגון האלה העוסקים בשטיפת כלים וניקיון. הטיפול השמרני כולל הימנעות מתנאי לחות וטיפולים מקומיים, ובמקרים נבחרים בעיה זאת דורשת התערבות ניתוחית.

זיהום של כרית האצבע – Felon :

זהו תהליך זיהומי המתרחש בחלל הסגור הנמצא באזור כרית קצה האצבע. זיהום זה גורם לכאב בעל אופי פועם, אודם ותפיחות מקומיים. למעט מקרים המטופלים סמוך לתחילת הזיהום, חלק לא מבוטל של המטופלים נזקקים להתערבות ניתוחית לצורך פתיחה, ניקוז ושטיפה של החלל המזוהם. איחור בטיפול או טיפול לא הולם עלולים להוביל להרס של רקמות כולל נזק בלתי הפיך לרקמה הגרמית.

זיהום גרמי Osteomyelitis, ודלקת מפרקית זיהומית Septic arthritis:

זיהומים מסוג זה המערבים את הרקמה הגרמית או חלל המפרק נגרמים לרוב מפציעה חודרת, או, מהתפשטות של זיהום ברקמה הרכה סמוכה או מפצע מקומי מזוהם. נוכחות של זיהום בחלל המפרקי עלולה לגרום להרס מהיר תוך ימים בודדים של מרכיבי המפרק בעיקר רקמת הסחוס המפרקי. לאחר אבחון נכון, דרושה התערבות ניתוחית דחופה הכוללת ניקוז ושטיפה, בנוסף לטיפול האנטיביוטי . זיהום המערב את הרקמה הגרמית – אוסטאומיילטיס, דורש טיפול אנטיביוטי למשך מספר שבועות ובחלק מהמקרים מצריך התערבויות ניתוחיות חוזרות.

זיהומים של החללים העמוקים של הידייםDeep spaces infection :

כף היד בנויה ממספר שכבות, ביניהן שוכנים חללים עמוקים וסגורים. זיהום המתרחש בתוך חללים אלה , לרוב לאחר פציעה חודרת או התפשטותו של זיהום מרקמה סמוכה, עלול לגרום להתהוות של מורסה הדורשת ניתוח לניקוז ושטיפה, בנוסף לטיפול האנטיביוטי. זיהומים אלה עלולים להתרחב ולהתפשט לאזור כרית בסיס האגודל, עומק כף היד, או למרווחים אשר בין האצבעות.

זיהום של מעטפת הגיד: Tendon sheath infection

זיהום בתוך השרוול הסינוביאלי העוטף את הגיד נגרם בד"כ מהתפשטות של זיהום מקומי ברקמה הרכה או מפציעה חודרת. זיהום חריף במעטפת הגיד עלול לגרום לנוקשות ניכרת, הרס של רקמה הגיד ואף לקרע מלא שלו. הזיהום מתבטא בקושי רב בהנעת האצבע המעורבת, תפיחות ואודם, מנח כפוף של האצבע ורגישות רבה בעת ניסיון יישור של האצבע המעורבת. זיהום זה מצריך טיפול מידי כולל התערבות ניתוחיות לצורך ניקוז ושטיפות ולעתים הנחת מערכת שטיפה וניקוז זמנית, בנוסף לטיפול האנטיביוטי .

זיהום הנגרם מנשיכה:

זיהומים לאחר נשיכת בני אדם או חיה, מתאפיינים לרוב בריבוי המחוללים המזהמים, מאחר ואוכלוסיית החיידקים אשר בחללי הפה הנה מגוונת. זיהום משני לנשיכת אדם מסוכן יותר מאשר מנשיכת בעלי חיים וזאת בגין אופי החיידקים האלימים השוהים בפיותיהם של בני האדם. הטיפול כולל אנטיביוטיקה, שטיפות מרובות, טיפול מקומי, הטריה, ולעתים חקירה כירורגית בעיקר במידה ויש חשש לחדירה השן הנושכת לחלל המפרקים. פצעים אלה אינם נתפרים בתום הטיפול ונשארים פתוחים על מנת לאפשר המשך ניקוז הזיהום. בנשיכות בעלי חיים יש לוודא את הצורך במתן חיסון נגד כלבת, מחלה שאינה ניתנת לריפוי וגורמת למוות.

זיהומים לא ספציפיים:
זיהום הנגרם ע"י חיידקי וויבריו Vibrio

חלק מהזיהומים היותר נדירים המתרחשים בכף היד נגרמים מחיידקים ממשפחת הוויבריו (Vibrio) , הנרכשים לרוב בעת טיפול בדגים או חשיפה למים הנגועים במחוללים אלה. חיידק זה גורם לזיהום חריף ודוהר העלול לסכן את חיוניות הגף הפגוע, להתפשט בגוף ואף להוביל לתמותה. זיהוי מיידי וטיפול מוקדם הנם חיוניים להצלחת הטיפול. חולי סוכרת, חולים הסובלים מהפרעות בתפקוד הכבד ובעלי מערכת חיסונית לקויה דורשים התייחסות מיוחדת.

פסצאיטיס נימקית necrotizing fasciitis

זיהום מסכן חיים המופיע לעתים לאחר פציעה, חתך או נשיכה. נגרם בד"כ ע"י סטרפטוקוקוס או מספר חיידקים. הזיהום גורם להרס ונמק מהיר של הרקמה הרכה כולל שרירים. מאופיין בהמצאות אויר ברקמה הרכה. קצב ההידרדרות מהיר ומחייב ניתוח מידי לכריתת הרקמות הרכות בשילוב עם נטילת אנטיביוטיקה רחבת טווח.

זיהום הנגרם ע"י מיקובקטריה Atypical mycobacterial infection

זיהומים הנגרמים ע"י מיקובקטריות והמערבים את מעטפות הגידיים עלולים להתפתח באיטיות במשך שבועות, וגורמים לתפיחות והגבלה בתנועות המלווים ברגישות לא מועטה יחסית. זיהומים אלה מחייבים טיפול ממושך. התערבות ניתוחית מתבצעת לצורך כריתת החלקים הנגועים של מעטפות הגידיים, בעת הניתוח חשוב לקחת דגימות מעבדה המאשפרות זיהוי מדויק של המחולל וקביעת הטיפול האנטיבקטריאלי המיטבי. חיידקים אלה נרכשים בחלקם מחשיפה למים נגועים או לאחר טיפול בדגים הנושאים את המחולל.

זיהום הנגרם ע"י וירוס ההרפס Herpetic Whitlow

זהו תהליך זיהומי ויראלי, המערב לרוב את האצבעות והנגרם ע"י וירוסים ממשפחת "הרפס". הזיהום שכיח בעובדי בריאות, בעיקר אלה שידיהם נחשפות לרוק של מטופלים הנושאים וירוס זה בחלל הפה, כגון רופאי שיניים ושינניות. התהליך מתאפיין בנגעים שלפוחתיים קטנים ורגישים, המלווים לעתים בתחושת רדימות מקומית. הטיפול הנו לרוב שמרני, והתהליך לרוב חולף עצמונית תוך מספר שבועות ללא השלכות משמעותיות

סיכום

טיפול אנטיביוטי לסוגיו במקרה של זיהומים בידיים אמנם שיפר בצורה משמעותית את סכויי החלמה והקטין את האפשרות של זיהום כללי בגוף. אולם עדיין זיהומים בידיים מהווים בעיה חמורה המצריכה מודעות וטיפול אינטנסיבי בהקדם האפשרי.
מניעת תאונות ופציעות והתייחסות מידית לכל פציעה בידיים גם אם היא נראית קלה עשויה להפחית בצורה משמעותית את התפתחות הזיהום בעיקר בקרב האוכלוסייה המועדת לפתח זיהומים. טיפול משולב מקומי ואנטיביוטי ולעתים התערבות ניתוחית מאפשרים ריפוי, ומקטינים את הסיכוי לסיבוך וללקות תפקודית.
בכף היד, בניגוד לריבוי וגיוון התחלואות הזיהומיות אשר תוארו לעיל, דווקא איבר זה מתאפיין במיעוט הזיהומים המשניים בעקבות ניתוחים מתוכננים (אלקטיביים) וזאת בהשוואה לשיעור ההיארעות של זיהומים משניים באיברים אחרים בגופנו.