גורמים :
ניתן לחלק את ההפרעות של אספקת הדם ליד לשני סוגים עיקריים: פגיעות חבלתיות ומחלות שונות.
פגיעות חבלתיות: הפסקה ברצף הרקמה של העורק גורמת לדליפת הדם לרקמות מסביבו ללא יכולת הסעת הדם לאיבר המטרה. הפסקת רצף רקמת העורק יכולה להיגרם כתוצאה מחדירת גוף חד הקורע את דופן העורק (סכין, מברג, קצה עצם שבורה) או לפגיעה בדופן הפנימית של העורק דבר הגורם לחסימתו. חבלות מעיכה הנמשכות לאורך זמן רב עלולות לגרום לסתימת העורקים והוורידים בעקבות היווצרות קרישי דם. העדר דמם חיצוני לא שולל פגיעת כלי דם.
מחלות של כלי הדם
- מחלות חסימתיות/ טרשתיות של כלי הדם בדומה לטרשת של עורקי הלב או עורקי הרגליים (נדירות יחסית למחלות טרשתיות של הלב או הגף התחתון). מחלות אלו יכולות לגרום לתסחיף העלול לחסום כלי דם עיקרי או משני.
- מחלות הגורמות לכווץ (ספזם) של העורקים כתוצאה מכך נגרמת הפחתה בזרימת הדם. דוגמה לכך, היא מחלת רינו (RAYNAUD'S ).
- לעיתים נדירות: הפרעה ביצירה של כלי הדם (מלפורמציה עורקית ורידית) המתגלה לרוב בילדות. מחלות אחרות הן גידולים של כלי דם שהם נדירים מאד וחולשת דופן כלי הדם היכולה לגרום להתבלטות שלו כמו בלון קטן (מפרצת) הפחתה בזרימת הדם או היווצרות תסחיף של קרישי דם ( אמבוליות) לאצבעות. מצב זה יכול לנבוע מפציעה חלקית לדופן כלי הדם עקב טיפול רפואי כמו דיקור חוזר של העורקים (למשל אצל חולים השוהים ביחידה לטיפול נמרץ) או לאחר הזרקת סמים ישירות לעורק.
מפרצת של עורק רדיאלי אצל משתמש בסמים
גורמי סיכון:
מחלות הגורמות פגיעה בכלי דם כמו סוכרת, אי-ספיקה כלייתית המצריכה טיפול בדיאליזה. לצורך הדיאליזה יוצרים באופן מכוון נצור עורקי- ורידי באמה היכול "לגנוב" אספקת דם מהיד או להיקרש ולגרום לאבדן חלק מזרימת הדם ליד. גורמים סביבתיים כמו חשיפה לכלים הגורמים לויברציה ביד או חבלות נשנות ביד עשויים לגרום הפרעה באספקת הדם לקצות האצבעות. עישון עשוי לגרום למחלה של כלי הדם הקטנים של האצבעות (מחלה ע"ש בירגר).
תסמינים:
כאב, אי סבילות לקור, שינויי צבע באצבעות (לבן כאשר אין אספקת דם עורקית או כחול כאשר קיימת חסימה וורידית), כיבים באצבעות, תחושת נימול בידיים (ברוב המקרים בהם קיימת תחושת נימול הגורמים הם ממקור עצבי ולאו דווקא כתוצאה מהפרעה לאספקת הדם). גושים או נפיחות באזור כלי הדם.
מתי לפנות לרופא:
בכל המקרים אשר הוזכרו דלעיל וכמובן במקרה של חבלה חודרת לגף העליון או במקרה של גבס לוחץ הגורם לתסמינים של כאב, נפיחות ושינוי צבע האצבעות ותרדמת.
סיבוכים:
פגיעות בכלי דם ומחלות כלי דם הן נדירות אך הן יכולות לגרום למגוון רחב של תופעות החל מתופעות קלות יחסית כמו כאב ושינוי צבע אצבעות בחשיפה לקור וכלה באבדן של אצבעות עקב נמק ובמקרי טראומה משמעותית, אף לאבדן הגף כולו.
בדיקות ואבחנה:
בנוסף לבדיקה הגופנית של כירורג יד קיימות מספר בדיקות עזר בהן ניתן להיעזר:
- בדיקת אולטראסאונד דופלר של העורקים.
- בדיקת לחצי דם סגמנטלית בידיים ובאצבעות
- בדיקת תגובה לחשיפה לקור בה בודקים את זרימת דם לאחר חשיפה מבוקרת של היד לקור
- בדיקת אנגיוגרפיה שהיא בדיקה פולשנית בה מוזרק חומר ניגודי לעורקים ומבוצע שיקוף רנטגן דינמי המראה את זרימת הדם בעורקים או את זרימתו מחוץ לעורקים או את חסימת הזרימה
- בדיקת פלטיסמוגרפיה ובדיקת MRA שהיא למעשה בדיקת MRI עם חומר ניגוד הצובע את כלי הדם
בדיקת דופלר בחשד לחתך בעורק הרדיאלי
טיפולים ותרופות:
כל מקרה בו קיים חשד לפגיעה באספקת דם חדה יש לטפל באופן מיידי. במקרים חבלתיים בהם מוכח חתך של עורק או ווריד גדולים (ראשיים) יש לטפל באופן מיידי ולתפור את קצות הכלי אחד למשנהו ע"מ לשחזר את זרימת הדם החיונית לאברי המטרה. כלי דם חתוכים קטנים יותר, ניתן לקשור את קצותיהם ע"מ למנוע דליפת דם לרקמות מסביבם (שטפי דם). במקרים בהם יש גורם סביבתי התורם למחלה, כמו עישון למשל, יש לחדול ממנו. במקרים של מחלות טרשתיות יש לעיתים צורך לבצע ניתוח מעקפים של כלי הדם הפגועים. במקרים של תסחיף הטיפול הוא בחומרים הממיסים את התסחיף הניתנים בעירוי. במקרים של מחלות וזוספסטיות כמו מחלת רינו הטיפול הוא הימנעות מחשיפה לקור, שימוש בכפפות בחורף ולעיתים תרופות שמרחיבות כלי דם. במקרים קשים יש לעיתים לבצע ניתוח (סימפטקטומיה) בו מפרידים את העצבים הקטנים סביב כלי הדם וכך מונעים את ההתכווצות והיצרות כלי הדם.
מניעה:
הגורמים בשליטת החולה, הוא הימנעות מעישון וטיפול הולם במחלות הגורמות סיכון למחלת כלי דם טרשתית שהוזכרו. במקרי טראומה יש להיות עם "יד על הדופק" תרתי משמע.
