De QUERVAIN’S DISEASE זהו מצב בו קיים גירוי או נפיחות מקומי של גידים בצד החיצוני של כף היד אשר אחראים על תנועת ההרמה וההטיה של האגודל. הנפיחות מקשה על תנועתם הרגילה והתקינה של הגידים וגורמת לכאב ורגישות במקום. הכאב מחמיר בתנועות שדורשות אחיזה עם אגרוף קמוץ..
הגידים בגב היד ערוכים בשש קבוצות כאשר לכל קבוצה יש מנהרה ספציפית בה הם עוברים המכונים מדורים או לשכות:
במחלת דה-קרווין, הגידים המעורבים ב”דלקת” הם קבוצת הגידים הראשונה (בצבע צהוב).
מה גורם ל”דלקת” ?
הדלקת נגרמת כתוצאה מגירוי מקומי של הגידים מאחזקת היד בתנוחה לא רגילה כפי שעושה, למשל, האם בטיפולה בתינוק שזה עתה נולד. בנוסף, אצל הרבה אנשים קיימים יותר משני גידים בתוך הלשכה ועל כן הצפיפות והחיכוך בין הגידים גדולים יותר מן הרגיל.
מה הן התלונות ?
התלונה העיקרית הינה כאב בשורש כף היד, מתחת לאגודל. הכאב יכול להופיע בהדרגה או באופן פתאומי, יכול להישאר ממוקם או להקרין לאמה ומחמיר במיוחד בזמן אחיזה חזקה או בתנועות סיבוביות של שורש כף היד. ניתן להבחין בנפיחות מקומית. לפעמים החולה חש שהאגודל “נתפס”. הכאב מונע תנועה של היד. לעתים נדירות, הנפיחות גורמת ללחץ על העצב התחושתי שעובר בצמוד לגידים, דבר הגורם לתחושת הרדמה בגב האגודל והאצבע המורה.
איך מאבחנים את המחלה ?
האבחון מתבצע ע”י בדיקת היד, ולעתים רחוקות נעזרים בבדיקה אולטרסאונד. נפיחות, רגישות ממוקמת ומבחן ע”ש פינקלשטיין (החולה מתבקש לקמוץ אגרוף כאשר אצבעותיו סוגרות על האגודל והטיית לכיוון הזרת עם הופעת כאב ניכר) תומכים באבחנה.
נפיחות ממוקמת מבחן ע"ש פינקלשטיין
מה הטיפול ?
מטרת הטיפול הינה הסרת הכאב והנפיחות. ניתן לטפל באופן שמרני בעזרת סד מנוחה לאגודל, אך לא פעם, עם הסרת הסד, הכאב חוזר. טיפול יעיל יותר הוא ע”י הזרקת קורטיזון בתוך הלשכה הראשונה. לעתים ההזרקה עוזרת באחוז נמוך של מקרים ובטח קצר.
במקרים הקשים או אלה שלא הגיבו לטיפול שמרני מומלץ ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית וללא אשפוז. בניתוח פותחים את הלשכה הראשונה על מנת שלגידים יהיה יותר מקום ובכך למנוע חיכוך ביניהם.
השימוש לפעולות לא מאמצות של היד מותר מיד לאחר הניתוח ורוב המנותחים חוזרים לעבודה רגילה תוך 3-4 שבועות.
