המונח EMG הוא למעשה שם כללי עבור שתי בדיקות עיקריות לאבחון מחלות או פגיעות במערכת העצבים ההיקפית ובשרירים
הבדיקות הן בדיקת ההולכה העצבית ובדיקת השרירים והן משלימות אחת את השנייה.לעתים יש מקום לבצע רק בדיקה אחת מהשתיים (לדוגמא בחשד למחלת שריר לרוב אין צורך בבדיקת ההולכה ובחשד לפגיעה עצבית תחושתית אין צורך בבדיקת השרירים)
הבדיקה נקראת לעתים גם בדיקה אלקטרופיזיולוגית או בדיקה אלקטרו דיאגנוסטית או אלקטרומיוגרפית
הבדיקה מיועדת למגוון בעיות קליניות בשורשי עצבי חוט השדרה, העצבים ההיקפיים,מעבר עצב- שריר ושרירי השלד. לביצוע בדיקת EMG השלכות חשובות באבחון ובהחלטה על הטיפול במצבים השונים.על כן יש לתכנן את הבדיקות בהתאם לתמונה הנוירולוגית והממצאים בבדיקה הנוירולוגית
הידע הנדרש לביצוע ופענוח הבדיקה הינו מתחום הנוירופיזיולוגי ודורש הבנה באנטומיה ופיזיולוגיה של מערכת העצבים ההיקפית ומערכת השריר-שלד.
הבדיקות תבוצענה על ידי רופא בלבד היות ונדרש להן ידע רפואי לתכנון וביצוע הבדיקה. על כל בדיקה להיות חתומה על ידי רופא
בדיקת הולכה עצבית ( NCV;NCT):
עיקרון בדיקת ההולכה העצבית הוא גירוי חשמלי של העצב בנקודה מסוימת, וקליטה מאותו עצב בנקודה מרוחקת יותר או מהשריר המעוצבב על ידי העצב המגורה.הבדיקה בודקת בעיקר את סיבי העצב העבים כך שבנזק לסיבים הדקים יתכן ותתקבל תשובת NCT תקינה בדיקת ההולכה העצבית מחולקת לשניים:
א. בדיקת הולכה מוטורית- (DML-MCV)-בדיקת העצבים האחראים על עצבוב השרירים והתנועה. בבדיקה זו נגרה חשמלית את העצב המוטורי ונמדוד את התגובה מהשריר אותו הוא מעצבב.
ב. בדיקת הולכה סנסורית (תחושתית)-SCV-DSL))- גירוי חשמלי של עצב תחושתי ורישום התגובה מנקודה מרוחקת על אותו העצב.הגירוי החשמלי ניתן על ידי מגרה המונח על גבי העור, ואינו כרוך בדקירה או חדירה דרך העור. הגירוי החשמלי כרוך באי נעימות מסוימת בלבד המאפשרת למרבית הנבדקים לעמוד בבדיקה ללא קושי
בדיקת שרירים (EMG) –אלקטרומיוגרפיה
בדיקת ה EMG רושמת את הפעילות החשמלית הנוצרת על ידי סיבי השריר במצבים שונים ואינה כרוכה בגירוי חשמלי. מחט דקה מוחדרת לשריר וקולטת את הפעילות החשמלית הנוצרת על ידי סיבי השריר ( יחידה מוטורית-MUP). על ידי ניתוח הפעילות החשמלית הנוצרת בשריר ניתן להסיק לגבי קיום מחלות הפוגעות בשרירים..
בדיקת EMG מאבחנת האם הבעיה בשרירים נובעת במחלה ראשונית של השרירים,(מיופתיה), או שמא מדובר בבעיה של השרירים כתוצאה ממחלה של העצבים האחראים על תפקודם (תגובה נוירופטית) כמו במקרה של פגיעה בשורשי העצבים על ידי פריצת דיסק בעמוד השדרה, נוירופתיה הפוגעת בעצבים המוטורים או סנסוריים (כמו בתסמונות לכידה שהדוגמא הקלסית שלה היא אבחנת ה CTS), מחלת ה- polio ועוד. אבחון בין שני המצבים, מסייע בהחלטה על הטיפול המומלץ.בדיקת EMG מבוצעת במספר שלבים:
בשלב הראשון– רישום כאשר השריר במנוחה. בשריר תקין לא תרשם לרוב כל פעילות חשמלית מהשריר.קיום פעילות חשמלית במנוחה, הקרויה פעילות ספונטנית, מעידה בדרך כלל על בעיה בעצבוב סיבי השריר.
קיימים סוגים שונים של פעילויות חשמלית במנוחה, 1. פיברילציות (fibrilations)- הפיברילציות הן פוטנציאלים חשמליים קצרים ואקראיים. מקורן בפעילות חולנית של סיבי שרירי בודדים והן מעידות על ניתוק בין סיב השריר לעצב שלו. פיברילציות מופיעות בעיקר תהליכים עצביים- נוירוגנים- אשר בהם יש הרס של תאי העצב, אך הן יכולות להופיע גם במחלות ראשוניות של השריר.2. פעילות ספונטנית אחרת היא הפסיקולציה (fasciculation) המופיעה במצבים שפירים וחולניים. מדובר בהפעלה של יחידה מוטורית שלמה, באופן ספונטני ועל כן הפסיקולציות תהיינה תמיד ממקור עצבי. והן מתבטאות ביחידות גבוהות וב"קפיצות" שרירים. פסיקולציות יכולות לנבוע ממחלות כמו ALS או בנזק שורשי עצבי.
בשלב השני- רישום בזמן התכווצות מתונה של השריר. המטרה היא לאפיין את היחידות המוטוריות (MOTOR UNIT-MUP-MUAP) עצמן. אפיון היחידות המוטוריות הוא הבסיס לאבחנה בין מחלות שריר ראשוניות לבין מחלות עצביות במחלות שריר היחידות המוטוריות תהיינה קטנות מהירות ורבות פאזות עקב איבוד סיבי שריר בכל יחידה ואילו במחלות העצביות, עם איבוד של סיבי עצב, והופעת מנגנון פיצוי של הגדלת היחידות הקיימות יגרום הדבר להופעת ליחידות מוטוריות גדולות.
בשלב השלישי – רישום בזמן התכווצות מירבית של השריר.הפרמטר הנמדד בשלב זה נקרא גיוס (recruitment), והוא משקף את היכולת של השריר לגייס יחידות מוטוריות על מנת לייצר מקסימום כוח. במחלת שריר מתגייסות היחידות הקטנות בגיוס מיידי ומירבי על מנת להפיק כוח. היחידות המוטוריות, בפגיעה עצבית, הן מעטות ומופעלות בתדירות גבוהה. הירידה בכמות היחידות המוטוריות גורמות לירידה בגיוס. מכאן שהגיוס מהווה כלי עזר חשוב להבדלה בין מחלות שריר למחלות עצבים.
סיכום:
בדיקת ה- EMG ובדיקת ההולכה עצבית הינן כלי עזר חשוב לאבחון בעיות ומחלות של העצבים ההיקפים והשרירים. הבדיקה הדורשת מיומנות, ידע וניסיון וביצועה יעשה רק לאחר הערכה נוירולוגית ואורטופדית מקיפה של הנבדק, עם הגדרת מטרות ברורה ותכנון כל שלבי הבדיקה בהתאם לממצאים ולחשד הקליני
