הגדרה
המפרק הבסיסי של האגודל (תמונה 1) הוא מפרק בו נפוצים שינויים ניווניים של הסחוס המפרקי. במהותם שינויים אלו מתאפיינים בשחיקת הסחוס המצפה את המפגש בין שתי עצמות המהוות מפרק ואמורות לנוע בחופשיות אחת על גבי השנייה. לכשנשחק הסחוס מתחככות העצמות ללא הריפוד הסחוסי שמצפה אותן זו בזו. התוצאה היא צמצום טווחים וכאב.
 |
|
תמונה 1
|
גורמים וגורמי סיכון
מדוע נוצרים השינויים במפרק הבסיסי של האגודל יותר מכל מפרק אחר בשורש כף היד?
מפרקי הגוף מתאימים בד"כ למטרה אותה הם נדרשים לשרת. מפרק כדורי (תמונה 2) כמו זה במפרק הירך או הכתף הם מפרקים כדוריים המאפשרים תנועה בשלשה מישורים. כיפוף/יישור, סיבוב והטיות. מפרקים אחרים כמו מפרק המרפק מאפשרים תנועה במישור אחד בלבד-כיפוף/יישור. המפרק הבסיסי של האגודל מאפשר תנועה בשני מישורים בלבד-כיפוף/יישור וקירוב והרחקה, תנועה סיבובית אינה מתאפשרת היות ומדובר במפרק דמויי אוכף (תמונה 3) בו עצם אחת דמוית אוכף והשנייה דומה לרוכב כך שאין אפשרות לבצע סיבוב במפרק זה. בין אם כך ברא אותנו הקדוש ברוך הוא או שכך גרמה לנו האבולוציה, מפרק כמו האגודל שלא כמו יתר האצבעות אינו מסוגל לבצע את פעולות סיבוב. ובכ"ז אנו מבצעים פעולה זו באגודל. זוהי פעולה ייחודית לאדם ולחלק מהקופים הפרימטים. כך יכולנו לתפוס עצמים עם היד ע"י סבוב האגודל מול יתר האצבעות (תמונה 4). לדעת חניכיו של דרווין פעולה זו מייתרת אותנו מבעלי חיים אחרים ואפשרה לאדם להתפתח מהר יותר בטבע, או אם תרצו כך ברא אותנו הקב"ה כדי שנהייה טובים יותר מיתר בעלי החיים.
חוסר ההתאמה בין מבנה המפרק לבין התפקוד הנדרש ממנו מזרז את שחיקת הסחוסים ויוצר את השינויים הניווניים (תמונה 5). רוב הסובלים מהמחלה הן נשים בגיל העמידה, יש אומרים שהמפרק הבסיסי של האגודל גמיש יותר אצלן ועל כן השחיקה מהירה יותר. לא ידועים עיסוקים ספציפיים הגורמים למחלה (כתיבה הקלדה או עבודה פיזית קשה).
 |
|
תמונה 2
|
 |
|
תמונה 3
|
 |
|
תמונה 4
|
 |
|
תמונה 5
|
תסמינים ומתי לפנות לרופא:
הפנייה לרופא אמורה להתבצע בהתאם לרמת ההפרעה הנגרמת לחולה, הבעיה אינה מוגדרת כבעיה דחופה ואינה צריכה להדאיג את הסובלים ממנה. ללא טיפול השינויים במפרק ימשיכו להטריד את החולה ויצמצמו בהדרגה את טווחי התנועה של האגודל. היא גורמת לכאבים באזור בסיס האגודל בעיקר. הדבר יבוא לידי ביטוי בהגבלה בתנועות של אחיזת עצמים, כמו למשל הרמת כוס תה ו/או הפעלה של עצמים או מכשירים שונים בחיי היום-יום.
בדיקות ואבחון:
האבחון מתבסס ברוב רובם של המקרים על ידי בדיקה גופנית של הרופא וצילום רנטגן.
טיפול:
בהתאם לחומרת המחלה קיימות אפשרויות טיפוליות שונות. במקרים קלים אפשר לקבע בעזרת סד מייצב את המפרק הבסיסי של האגודל וכך לצמצם את התנועה בו לזמן מה. בתום תקופת הקיבוע ניתן לצפות לרגיעה בכאבים בד"כ אם כי קיים חשש שהללו יחזרו בעתיד. דברים דומים ניתן לומר גם באשר לתרופות נוגדות דלקת. יש הממליצים על הזרקת קורטיזון למפרק, פעולה המקטינה זמנית את הסבל אך לדעת אחרים היא יכולה לגרום לכך שניתוח, במידה ויהיה בו צורך בהמשך יהיה מוצלח פחות בשל התרופפות הרצועות המייצבות את המפרק. האופציה הניתוחית היא זו שתתאים לחולים הסובלים קשה משינויים במפרק. קיימים ניתוחים שונים שרובם ככולם נועדו להפסיק את החיכוך בין שתי העצמות שהסחוס ניטל מהן. ברוב הניתוחים מסלקים את העצם הקטנה הנקראת טרפציום שמול עצם המסרק הראשונה. לאחר הוצאתה אין עוד חיכוך בין שתי עצמות אלו ונוצר מרווח ביניהן. יש המסיימים כאן את הניתוח אחרים ימלאו את החלל בגיד הנלקח מהסביבה או במפרק מלאכותי עשוי חומר סינטטי. יש גם אפשרות לתת יותר יציבות למפרק ושוב ע"י עשיית שימוש בגיד העובר בסביבת המפרק. כל מנתח לפי ניסיונו והעדפותיו.
משך הניתוח הוא בין שעה לשעתיים ותקופת ההחלמה הדורשת לעתים טיפול שיקומי במסגרת מכון לפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק אורכת בין חודש ימים למספר חודשים. הניתוח מבוצע בד"כ בהרדמה כללית והסיכויים להצלחתו גבוהים. מובן שמדובר בחולים בגיל מבוגר יחסית ואין לצפות למפרק בעל יכולות של מפרק בגיל הנעורים.
יש לציין, שגם ללא כל טיפול, עם חלוף הזמן (לעתים שנים רבות) הכאבים חולפים לחלוטין אולם איתם נעלמת לחלוטין גם תנועת המפרק והוא הופך להיות נוקשה. היות והתהליך הוא הדרגתי ואיטי קיימת במידת מה הסתגלות למגבלת תנועה זו של המפרק.
